ינואר 08

מיאנמר (בורמה)

הארץ המלכותית המוזהבת (Shwe Pyi-Daw)

ארץ האנשים היפים, אנשים מסבירי פנים ואמיתיים, שקטים, נינוחים ומוכנים לעזור, ארץ קסם יפה, מיערות ופילים עובדים, נשים וילדים עם "טנקווי" על הלחיים והפנים, הרבה מגולחי ראש ואפים רחבים, אנשים הנושאים מים ממרחקים בשוורים וברגל, מכינים כדים ומעבדים חיימר ברגלים, מקדשים רבים ישנים ומשופצים בזהב, ועד המינזרים הרבים ובודהות  עם הרבה תקווה ואמונה לחיי הגלגול הבא.    

מיקום המדינה:

מדינה בדרום-מזרח אסיה הגובלת עם המדינות תאילנד, לאוס, הודו, סין ובנגלדש.

בצד המערבי של בורמה ישנו חוף ארוך ומפורץ  במפרץ מנגל וים אנדמאן. עד שנת 1989 שם המדינה היה על שם השבט הבורמזי שהוא הרוב. 1989 שינו את השם למיאנמר שם זה הוכר רשמית על ידי האומות המאוחדות.

קרוב למחצית משטחה של מיאנמר מכוסה ביערות. את מיאנמר חוצים 3 נהרות גדולים השטח של מיאנמר בנוי ממישורים נרחבים. במזרח המדינה לאורך הגבול עם תאילנד נמצאים ההרים ובמערב הם נפגשים בקצהו המזרחי של רכס הרי ההימאליה.
קאקאבו ראזי (Chkakabo Razi) הינו ההר הגבוה ביותר במדינה ובדרום מזרח אסיה -הוא מתנשא לגובה של 5,881 מ´ ונמצא על יד גבול מינאמר - טיבט.

שטח: 676,577
אוכלוסייה: 46 מיליון  מתרכזת רובה בדלתא של האירוודי והסיסטינג
עיר בירה:  נייפידאו Naypyidaw , ממרץ 2006 ממוקמת במחוז מנדליי 3 ק"מ מהעיר Pyinmana (600 ק"מ צפונית ליאנגון הבירה עד 2006 )

משטר: צבאי

ראש המדינה- גנרל טהאן שהוו, המחזיק בתואר "יושב ראש ועדת ההתפתחות והשלום המדינתי".

ראש הממשלה-  קהין ניונט. (כמעט כל משרדי הקבינט מוחזקים על ידי קציני צבא).

שפה: בורמזית, קאצינית, קארנית, ושאנית

דת: בודהיזם תראוואדי
מטבע: צט

אקלים: טרופי- 3 עונות שנה
אוכלוסיה: כ-62 מיליון

צפיפות אוכלוסיה: 71.6 נפש למ"ר

חלוקת אוכלוסיה לפי גיל

 0-14              36.8%

15-59             56.9%

60+                6.3%

תוחלת חיים: גברים : 60 שנים     נשים: 63.5שנים

קבוצות אתניות:

בורמים            69.0%

שאן                 8.5%

קרן                  6.2%

יודע קרוא וכתוב – 84%

דתות:

בודהיסטים       89.4%

נוצרים             4.9%

מוסלמים          3.8%

תושבים עירוניים 25.0%

ערים חשובות:

יאנגון             כ- 3 מיליון

מנדליי             כ- 1 מיליון

מולמיין          כ-  550,000

פגו                כ- 250,000

תוצר לאומי גולמי:כ- 17 מילארד דולר

תוצר גולמי לאומי לנפש: כ- 400 דולר

שעון:

פלוס 6.5 יחסית לגריניץ`
חשמל: 

 230V, 50Hz שקע: של שנים (צריך מתאם, למי שיש תקע 3)

מקומות רבים נעזרים בגנרטור (הפסקות חשמל רבות) כולל ביאנגון.

תקשורת ומחשבים:יש מחשבים וטלפונים במקומות מרכזים ובכפרים(סובלים מליקויי תקשורת וקשר בכל יום, כולל מעקב יזום וציטוט מטעמי ביטחון המדינה)

עונות השנה:

שלוש עונות:

נובמבר עד פבואר חורף קריר והיבש

מרץ עד למאי הקיץ החם ועומס חום גבוה

מאי עד אוקטובר – עונה הרטובה והללחה המונסון.
עונה מומלצת לטיול:

אוקטובר-אפריל

נובמבר- פברואר מבחינת מזג האוויר, לא חם מדי והגשם נדיר.

מרץ – מאי טיול רק בגבעות. לזכור בתקופה זו החום בבאגאן ובמאנדאלאי בלתי נסבל!

מאי -לאוקטובר המונסון הרטובה והלח.

השהות בבורמה מוגבלת ל-28 יום, מומלץ להוציא אשרה במועד הקרוב ביותר לכניסה למדינה רצוי בבנקוק.

כתובת השגרירות: khbaung ST. haling Ttownship Yangon 15

אתר שגרירות: yangon.mfa.gov.il http//

מייל שגריריות: info@yangon.gov.il

טלפון שגרירות: 951515115(קידומת: 95)

פקס שגרירות: 951515116

שעות פעילות: שני – חמישי 09:00-13:00

כניסה למדינה:

רצוי להיכנס דרך האוויר, בטיסה.

כניסות יבשתיות:

לאורך גבול מיאנמאר/תאילנד יש כמה מעברי גבול יבשתיים, אך הם לרוב סגורים בשל שודדים ופעילות גרילה, (בעיה עם שבט הקראן)וכל מעבר גובה כסף כראות עיניו.

אפשר להיכנס למיאנמר דרך "דרך בורמה" ממחוז יונאן אשר בסין. (הכיוון אינו הפוך).

ענפי כלכלה עיקריים:

תעשייה:

10% מתושבי מיאנמר עוסקים בתעשייה

מכרות- נחושת, עופרת ופחם,  מלט, טקסטיל, סוכר הנעלה, עצים, זיקוק נפט.

חקלאות:

2/3 מאזרחי המדינה עוסקים בחקלאות, רובם בגידולי אורז, קיטניות, כותנה, תירס, קנה סוכר, טבק,  פרחים, דייג.

טיולים רגליים:

באזור קאלאו ופינדאיה טיולי יום לשבטים בגבעות ולנים בכפר. טיולי ג'ונגל באי לאמפי צון. טיפוס על הר צאקטו. לבקר פילים בעבודה ביערות ליד טאנגו, טיולים רגלים מסביב לאינלה, חלקם בסירת ממונעת, בצורת ג'מס בונד.

צלילה:

ארכיפלאג מייאייק - ספינות (עם אפשרות לינה) מפליגות לארכיפלאג מהאיים פוקט וקאותאונג.

מזג אוויר: שלוש עונות: החורף הקריר והיבש בין נובמבר לפברואר; הקיץ החם והמעיק בין מרץ למאי; ועונת

נהיגה: ב-1991 החליטה הממשלה על נהיגה בצד ימין, (המכוניות הם עדין עם הגה בצד ימין ) לתייר אסור לנהוג בבורמה.

גיאוגרפיה ואקלים

הארץ נחלקת לשני חלקים אזורים טבעיים- עלי ותחתי – שאוחדו בעת  הכיבוש הבריטי במאה ה-19, בעבר היו שתי ממלכות נפרדות – בורמה עלית ובורמה תחתית.

האזור התחתי כולל את העמקים הדרומיים של שלושת הנהרות הגדולים – סיטנג, סלווין Thanlwun  89 ק"מ  והנהר הגדול  אריודיAyeyarwady, 2,000 ק"מ, אחד מיובלו העיקרי, נקרא הצינדויין 792 ק"מ, המרכז את רוב שטחה של מיאנמר . האריודי נשפך במרכז רצועת החוף בדלתא גדולה, החוף לאורך מפרץ בנגל, הוא סלעי ומסוכן. ורצועת חוף דרומית ארוכה הקרויה טנסרים, החודרת לתוך חצי האי המלאי, מיאנמר התחתית ישנם גשמים כבדים וסחף, גשמי מונסון. למשל: יאנגון כ- 2,500 מ"מ בשנה, בחבל ארקן במערב המדינה כמות גשמים כפולה מזו ביאנגון הבירה ובמנדליי בבורמה העלית  רק 800 מ"מ בשנה. במזרח הארץ רמה מישורית בגובה 1,000 מ מעל פני הים, מחוזות שאן, קיה וקרן.

האזור העלי אזור שטוח, פתוח לרוחות, גשום, במזרח הארץ ישנה רמה מישורית בגובה 1,000 מ נמצאים מחוזות שיאן קיה וקרן. בצפון מזרח מחוז קצין. יערות צפופים בצפון המרוחק, יורדים הרבה גשמים ואוכלוסיה דלילה.

כלכלת מיאנמר

כשני שלישים מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. שטחי החקלאות תופסים כשישית מאדמת המדינה. בנוסף לחקלאות, קיימים במיאנמר גם תחומים אחרים ובתוכם המחצבים הרבים הנמצאים במיאנמר וגם עתודות נפט גדולות. בתחום התעשייה, רוב המפעלים הם לעיבוד מזון, עץ ומחצבים.

חקלאות

15% משטחי המדינה מועבדים, מישורי הנהר הם המקומות בו מגדלים את רוב הגידולים, 2,000 ק"מ של נהר ה Ayearwady  המשמש גם כעורק תחבורה והעברת סחורות.

גידולי היצוא: תה, אורז, קנה סוכר, בצל, שום ושאר ירקות.

מיאנמר העילית מגדלים דוחן, כותנה, שומשום, מספוא ואגוזים.

בהמות העבודה הם שוורים בעלי דבשת אחת, ולפעמים הם משתמשים בתאואי מים לעבודה בשטחי קרקע מוצפים לאורז. האורז הוא  התוצר החקלאי העיקרי ומזונם העיקרי של האוכלוסיה רוב גידול האורז נמצא בעמקי הנהרות ובדלתא הנהר, גם הדוחן משמש את האוכלוסיה כדייסה (במקום לחם) מגדלים קנה סוכר, צמחים מהסוג מלוכיה (Corchorus) מהם מפיקים את היוטה. בשפכי הנהרות, כותנה, גרעיני סויה, עץ גומי, בכפרים ישנם עדרי צאן לחלב (לא לבשר).

באינלה האנשים מגדלים בגינות צפות גם פרחים ליצוא, ורדים ושאר סוגי פרחים וירקות.

דייג -תושבי מיאנמר אוהבים מאוד דגים ומעדיפים דגי בריכות על פני דגי ים, לכן נפוצות במדינה בריכות דגים בעוד שדיג החופים אינו מפותח. במפרץ מרטבן מוצאים את האנשובי, ובים אנדמן את המקרל.  

תעשיה

רוב התעשייה קשורה בחקלאות, ביערות או במחצבים

יותר ממחצית שטחה של מיאנמר מכוסה ביערות מסוגים שונים. עץ השגא (טיק) מצוי ביערות המונסון ונכרת לתעשיית העץ, הפילים הם כוח העבודה העיקרי.

נפט לתצרוכת מקומית וקצת ליצוא ונמצאים במיאנמר עלית. יש גם בתי זיקוק.

במזרח הארץ במחוזות שאן, קיה וקרן, אבני חן רבות שמהם אבני האודם (אבני האודם של בורמה).

מכרות- אבץ, ניקל, אנטימון, עופרת,טונגסטן, כסף, זהב, נחושת.

במיאנמר ישנן מטוויות כותנה, מפעלי מלט ודשנים, נייר ואופניים הנמצאים בקרבת ינגון.

אוכלוסיה וחינוך

אוכלוסית בורמה, היא אוכלוסיה נעימה ונהדרת, מכניסת אורחים, שלווה, הנתינה,היא דרך חיים אצל תושבי מיאנמר, , כאשר אדם נותן משהו לזולת או לנזירים, לבודהה, לפני שהוא נותן לעצמו הוא מרגיש טוב ויהיה מאושר. הם מתאפיינים בפשטות. כאשר הייתי בבורמה ולנתי באחד מבתי הארחה, ראיתי "נעלי אילת", שאלתי היכן אפשר לקנותם, בעלת הבית שאלה למידת הרגל שלי ולמחרת בבוקר עמדו שלוש זוגות למדידה, לקחתי אחת הזוגות שהתאימה לרגלי והמארחת התעקשה לא לקחת כסף ממני.

תווי פנים- מבנה פנים רחב ושטוח המזכיר פנים מונגוליות, עור פניהם כהה יותר מאשר של הסינים.

שוכני הכפר

רוב התושבים מתגוררים בכפרים, רוב הכפרים בנויים מצריפי עץ (זול להם לכרות)על גדות הנהר. רוב הכפרים מוקפים חומות העשויים מבמבוק, מפני חדירת חיות פרא ושמירה על עצמם.

שני שליש מהאוכלוסיה הם צאצאי עמים שנדדו ממרכז אסיה לפני מאות שנים. יתר תושבי מיאנמר הם מקומים או בני שבטים שהגיעו מהודו ומסין.

רוב האנשים מדברים בורמזית המתנגנת כהברה אחת. רובם בודהיזים אך יש מקומות מרוחקים אשר מאמינים ברוחות  ה"נאט", שהם רוחות ההרים והיערות.

הנזירים הקנו הסכלה לנוער וכמעט כול תושבי מיאנמר יודעים קרוא וכתוב.

כתב מורכב מאותיות מיוחדות הדומות לאלו שבתאילנד והודו.

יש מכללות ברמה אוניברסיטאית ושתי אוניברסיטאות במנדליי ובינגון.

ילדים רבים ונערים נשלחים למנזרים ללמוד כדי להסב כבוד ולהביא עושר למשפחה, כמו כן בשעת קושי כלכלי. 

מאכלים בורמזים:

אוכל בורמזי אותנטי נמצא בדוכני רחוב. האורז נמצא במרכזה של כל ארוחה בורמזית, מוסיפים לו מספר סוגים של קארי (בשר ברוטב) וסלט חריף של עגבניות טריות, וכמעט את הכל מתבלים בנגאפי - רוטב חסילונים מיובשים ומוחמצים. מאכלי הדגים והדגיגים שולטים במאכלים הבורמזים, לרוב הם מבושלים בבישול ארוך או מטוגנים.

יש פירכיות אורז טעימות, וכן מאכל הדומה ל"שבקייה" או "ספינג" המרוקאי המטוגן בשמן מוגש בעיקר בבוקר עם התה. בדוכנים אפשר למצוא בצל מחומם בשמן, שעועית מאודה והרבה סומסום כחטיף. ארוחת הערב היא הארוחה העיקרית ובה מוגש בשר עוף המבושל עם ירקות העונה זמן ממושך על האש, גחלים, בתוך קידרת ברזל. 

התה הבורמזי  הוא חזק, מתוק והבורמזים שותים עם חלב (לא בכול המקומות) זה נשאר להם מימי האנגלים ששלטו עליהם. משקה פופולרי הנמכר ברחובות הוא מיץ מקנה סוכר המוחצים אותו במלחציים מיוחדות ושותים אותו טרי.

בירה מיאנמר מקומית עשוייה מאורז, טעימה ועדינה ומשכרת. משקאות החריפים נוספים הם הברנדי תפוזים, יין ליצי, ליקר לבן וליקר הגונגל -לפי הדת הם אסורים.